1. למה 'יום האם' בדיוק בשעת המשחק? 

(תקעו לי את 'יום האם' בדיוק בעת המשחק בוסטון – קליבלנד)

אני יודע את חשיבות 'יום האם'. אשתי גייל היא אמא לארבעה, שתיים  (בנותי סיגל ואפרת) הן אמהות בעצמן. בנה האחד ג'סי היה נשוי לשתיים שהפכו אמהות ממנו, וקני – הבן השני – הפך את אשתו לאמא. יש להם (לשני הבנים יחדיו) שלוש בנות שהן כבר אמהות, ובן – מייקל-  הנשוי לניקול שאף היא הפכה לאמא זאת אומרת שיש לנו בוכטה של נינים. זאת אומרת שיש לי מושג או שניים בחשיבות האם בהיסטוריה האנושית.

בקיצור ולעניין, אנחנו באטלנטה אצל הבת אפרת, שאליה הצטרפו 4 אמהות ואין לי מושג כמה נינים ונינות. DINNER RESERVATIONS במסעדה איטלקית יוקרתית לשעה 5:00 (כי הרוב צריכים לחזור לשרלוט וסביבתה, 3 שעות נסיעה), וכל מה שאני רוצה זה לשבת על הכורסה בביתי בגרינוויל ולראות את המשחק על ה-70" שלי. אבל אני הגודפת'ר של כל השבט ואין לי ברירה. אני צריך לשחק אותה מאושר.

כנראה שאחזה ברבע הראשון אם יתמזל מזלי. חבל. כמה הייתי רוצה לראות במו עיני את בוסטון מורחת את הקינג בקקי במשחק הראשון ואז מנצחת ב-5 או 7 משחקים!

2. בוסטון סלטיקס אימצה מהפטריוטס את שיטת ה-"NEXT MAN UP"

בבוסטון ישנה עוד קבוצה לא רעה שסבלה פציעות בעונת 2016-17 (לרוב גרונקוסקי ועוד), ושמה ניו אינגלנד פטריוטס והיא משחקת פוטבול, אבל מאמנה ביל בליצ'יק לא עשה מהפציעות עניין ורק אמר "WHO IS NEXT?". אחד פצוע? בא שני. "NEXT MAN UP", מבלי לאבד צעד.

מה היה הסוף? אליפות סופרבול!!! (לא משנה שאטלנטה פלקונס נתנה להם אותו במתנה)

בראד סטיבנס עובד על אןתה שיטה.

"היי, גורדון הייוארד, WISH YOU WERE HERE…אבל אתה איננו, אז אנחנו בונים אסטרטגיה להסתדר בלעדיך!"

"היי, קיירי אירוינג, WISH YOU WERE HERE…אבל אתה איננו. אז מה עלינו לעשות, להרים ידיים?

NO SIR! נסתדר בלעדיך!

הבוסטון סלטיקס (ולפניהם הפטריוטס) – בדיוק כמו 'עלי-באבא' ו-אמזון' – משנים את החוקים. מי אומר שאתה צריך את שחקניך הטובים ביותר לנצח בפלייאוף? הנה, עובדה שלא צריך. לך תדע אם הסלטיקס היו מגיעים לאן שהגיעו  ע-ם   גורדון הייוארד וקיירי אירוינג. ההגיון אומר שכן, אבל ההגיון של קיירי אירוינג אמר גם שהעולם שטוח, וההוכחה שהוא לא מתחלק.

הסלטיקס של היום הם הפתעה אדירה. הם עושים הכל בניגוד לשכל הישר בפיקודו של בראד סטיבנס, אפילו שאף מאמן מה-29 לא בחר בו לתואר 'מאמן העונה'.

רק תחשבו לאן גולדן סטייט היו מגיעים ללא סטף קרי וקווין דוראנט. או יוסטון רוקטס ללא הארדן וכריס פול. ראיתם מה קרה לספארס ללא קאווי לינארד, נ.כון

למזלם יש להם מאמן כבראד סטיבנס שבשקט וללא צעקות או צרחת השתיל בשחקניו תרבות של אחריות, ומילוי תפקיד. הוא אמר להם: "אני לא מצפה מאף אחד להיות כוכב על-אנושי. אני רק דורש מכל אחד שיתרום את שלו ויעשה את המצופה ממנו". זה יצר אווירה של שחקנים צעירים טובים מאד – שלשה בדרך להיות כוכבים, ג'ייסון טאטום, ג'יילן בראון, וטרי רוזייר – שיודעים שמשחק רגיל הוא כל המצופה מהם, ולכן הם רוצים מאד להצטיין מעל ומעבר למצופה מהם.

זוהי קבוצה שאין לה 'גו-טו-גאי'. הגו-טו-גאי מתפתח ותופס מעמד של גו-טו-גאי רק תוך כדי המשחק, ובסיומו הכל נימחק, ומתחילים משחק חדש בו הכוכב יכול להיות אחד מהשלושה, או אל הורפורד, או אפילו מרכוס סמארט. בגלל שאין גו-טו-גאי, המשחק מתחיל כשכולם שווים, ולכן הכדור נע מיד ליד עד שהגו-טו-גאי מתבלט באופן טבעי, ואין את הצורך (ולמעשה 'חובה') לתת לאחד מסוים – כמו לברון בקאבס, אולדיפו באינדיאנה (על המערב נדבר כשיגיע הזמן) את הכדור שוב ושוב, ולראות מה עומד לקרות.

זוהי קבוצה ללא אף איגו-מניאק, כולל המאמן. זוהי קבוצה בה כולם נראים שווים. כולם חברים. כולם אוהבים את כולם. כמו קיבוץ בישראל לפני 50 שנה. בקיבוץ זה היה נפלא כמו עתה בסלטיקס אבל לא החזיק מעמד עם השנים שעברו. גם בסלטיקס זה לא יחזיק מעמד כשטאטום או בראון יהפכו לסופר-סטארים. אבל זה לא יקרה בשנתיים – שלוש הבאות, אז זה מספיק לשתיים-שלוש אליפויות.

אחר כך? איך לימד אותנו המורה שלי קווינט בכיתה ב'? דיה לצרה בשעתה!

New: “Brad sat me down and said, ‘We brought you here to be able to defend LeBron when we get to the Eastern Conference finals.’ And we’re here now…So I’m here to fulfill the dream.” How Marcus Morris and the Cs prepared for this moment: https://t.co/gVA5RcJZvJ

— Adam Himmelsbach (@AdamHimmelsbach) May 12, 2018

גם הרוקטס וגם הווריורס שיחקו 92 משחקים כל אחת להגיע לשלב הזה. ג'ו ג'ייקובס, בעל הרוקטס, אמר בשבוע שעבר במקבץ עתונאים במלון ביוסטון  שהוא "לא יכול לחכות יותר".

דריימונד גרין אף הוא דיבר. הוא אמר: "אנחנו יודעים שהרוקטס בונים קבוצה כבר שנים שתהיה בדיוק הסוג של הקבוצה לנצח אותנו, אבל אנחנו נהרוס להם את כל הבנייה כבר במשחק הראשון"

הוא הוסיף: "כולם בונים לנצח אותנו. זה לא מוזר? אנחנו לא בונים לנצח אף אחד. אנחנו פשוט מנצחים".

סטיב קר נשאל במיקבץ עתונאים אם הווריורס הם באותה אובססיה לנצח את יוסטון.

 “Obsessed is the wrong word,” Kerr said. “We’re impressed. Impressed is a better word. They’ve had a great year.

אבל הוא הוסיף:

“But we’re the champs. So they’re coming after us. We have to be aware of everybody that’s coming, and we’ve had our eye on them the whole year, because we knew they were going to be the team likely standing in the conference finals.

“I think everybody anticipated this matchup, including us, including them.”

אני משוכנע שהלוחמים חשבו משך העונה על הרקטות לא פחות מאשר הרקטות חשבו עליהם. אתה לא יכול לא לחשוב על קבוצה שהיא 14 משחקים לפניך בקומבינציה של הפסדים ונצחונות אלא אם-כן אתה דפוק בראש כמו דריימונד גרין במשחק האחרון של הלוחמים סטיב קר הכניס את ג'ורדן בל הרבה יותר מוקדם מהרגיל לראות כיצד הביג-מן הצעיר שלו יצליח להתמודד עם הפיק-אנד-רול של הרוקטס, כשהיה עליו להתמודד נגד הפיק-אנד-רול של הפליקנס. הוא עשה זאת בהצלחה בינונית. זה לא רע בכלל כי לרוקטס אין אנטוני דייויס.

לשתי הקבוצות היו ימים חופשיים להתאמן באופן מיוחד נגד יריבם כי ההרגשה – המוטעית מאד – שלהם (ושל רוב המומחים שבין גולשינו היקרים) היא שהם למעשה משחקים על אליפות ה-אן.בי.איי, כי הגמר נגד המזרח הוא סתם מטרח, ו-פיין אין דה אס. אחרי שתהיה מנצחת, והיא תשחק את משחקה הראשון נגד בוסטון או קליבלנד, המערבית המנצחת תתעורר למציאות חדשה בה המטוטלת עברה כבר ממצב שיווי משקל, לעבר הטחינה, הפלפל, והנרגילה.

גרין, שהייתי שולח אותו לקורס למתחילים ב'ספיץ' כי הוא מדבר כמו ילד מפגר בכיתה ד' אמר:.

“We won two championships in three years,” Green said. “We don’t have to run around talking about how bad we want to play somebody. We want to win another championship and it don’t matter who is in the way of that. If you in the way of that, then you happen to be in the way.

“But you know, we’re not about to run around like, ‘yeah, we want to play them in the conference finals.’ For what? Like, it don’t matter to us who we play. However, we got them, allright. Now let’s get it. We get to it now. But makes no sense for us to run around: We want them as bad as they want us. For what? Right?

“That, honestly, don’t make much sense to me. Like we got a goal, and whoever is in the way of that goal, you know, then we got to see you. You got to see us. Aiight, now they in the way. Perfect. But we ain’t running around talking about, ‘man, I can’t wait, like, we want them bad.’ No, we want a championship bad, another one. That’s the truth.”

מעניין שכמעט אין דיבורים בקשר ליתרון הבית של יוסטון. אוקיי, אין להם קהל מטורף כמו לסלטיקס, אבל קהל זה קהל, ושופטים שופטים משחק ביתי אפילו ללא הכרה. אז תרשמו ותשמרו: אם הרקטות מנצחים את המשחק הראשון, אני נותן להם  60-65% אחוזי בטחון לנצח את הסדרה. אם הם מנצחים את שני משחקי הבית הראשונים הם מנצחים את הסדרה ב- ב-70-75% בטחון.

הווריורס יצטרכו לשחק הרבה יותר טוב מאשר שיחקו נגד הספארס או הפליקנס כדי לנצח את יוסטון.

וסתם הערה שלא שייכת אבל חשובה: ישנם רבים וטובים המעדיף את הצמד הארדן/כריס פול על סטף קרי/קליי ת'ופסון.

דעתי בנידון?

כשסטף/תומפסון במיטבם, הם טובים יותר מהארדן/פול במיטבם.

אבל ברמה נורמלית, הארדן ופול עליונים על קרי ותומפסון כי העליות והירידות אצל הזוג הלוחם (במיוחד תומפסון) הן הרבה יותר חריפות מאשר צמד הרקטות!

אם קר מתכונן להמשיך לשחק עם הצוות הנמוך שלו בסמול-בול ולהשתמש ברוטציה של 8 כפי שעשה נגד הפליקנס, אני מבטיח לו הפסד כבר עכשיו. אני הייתי מציע כבר עכשיו להשתמש כמה שיותר בניק יאנג אם הוא רוצה למצוא דקות מנוחה לגארדים שלו. הוא העארס הגדול ביותר של הרוקטס, והוא חייב לראות דקות-פרקט, במיוחד במשחקי החוץ בהם הוא ניכנס לאופוריה נגד קהל עויין בזמן שהוא הורס אותם עם שלשות.אבל לא אציע לו כדי שלא ימהר להשתמש בו.

אני לא מסתיר את פחדי מהלוחמים. במשך העונה הם היו טרף ממש לקבוצות כמו פורטלנד. יוסטון הייתה טובה מהם ברמות. אבל היורמ'ים האלה מהמפרץ יכולים לפתע לתת הצגה שאף קבוצת ליגה לא תוכל לעמוד נגדה. אני מדבר כמובן על המשחק ביום שלישי כשהלוחמים פתחו לפתע ריצת 4-25 ב-6 דקות וגרמו לפליקנס להיראות כקבוצה שקשרו לה את הרגליים.

אין קבוצת אן.בי.איי המסוגלת לריצה מהסוג הזה כי – כפי שציינתי – כשהם נכנסים להיי כזה אין קבוצה המסוגלת לעמוד נגדם. לכן קיים מאמן יריב שחייב מיד לקרוא טיים, להאט את המשחק, ולהיכנס לוויכוח או שניים עם הזיברות, והעיקר לעצור את המפולת. אני לא בטוח שמייק ד'אנטוני יידע להבחין בזה כי הדבר היחיד שהוא יודע זה לאמן משחק מהיר.

דוראנט אומר:

“Yeah, they’re the No. 1 seed, but we are the defending champions,” Durant said of the Rockets. “So we know it’s a different year, but we do have the crown right now. So obviously, they are trying to knock us off. They’re the No. 1 seed, so we have to go through them to get to where we want to go to. …

“We always could play better, but I like where we are. I like where we’re going right now.”

המעניין במץ'-אפ הזה הוא שכמעט כולם ידעו מתחילת העונה שיבוא זמנו.

וזהו, זמנו הגיע. לנו לא נישאר אלא ליהנות משתי קבוצות הכדורסל הטובות בעולם (למרות שהמזרחית תנצח את המנצחת), ולזכור מה שהדוק הזקן אומר: אם יוסטון מנצחת את הראשון, הסיכויים לנצח את הסדרה עוברים אליה ביתרון מסוים. אם היא מנצחת את שני הראשונים, ניתן ללכת לים ולוותר על המשך הסדרה כי ההמשך יהיה רק כדי להוסיף מספר "1", "2", או "3" לצד ה-"4" של הרקטות.

6. למה דוויין קייסי פוטר?

(נשיא הרפטורס מסאי יוג'ירי, שאני – אישית – הייתי מפטר לפני קייסי, וזה אוקיי מצידי ששוב תכנו אותי גזען)

הידיעה שהרפטורס החליטו לפטר את דוויין קייסי הפתיעה את כולם כרעם ביום בהיר.

שיהיה ברור: כולם חיבבו אותו. נשיא הקבוצה  Masai Ujiri אפילו יצא בהכרזה שפיטוריו  הם מין !CELEBRATION  CELEBRATION של תקופה כזאת נפלאה של קייסי בטורונטו.

CELEBRATION MY ASS, מיסטר יוג'ירי! אולי בניגריה משם הגעת לשמש נשיא הרפטורס יש בפיטורין של מאמן המשתכר 6 מיליון דולארים לשנה "חגיגה". לא כאן בצפון אמריקה. אז לך תזיין את המוח של מטומטמים, לא של הגולשים שלי באתר! (https://www.yardbarker.com/nba/articles/raptors_gm_on_firing_dwane_casey_8216in_some_instances_i_think_of_this_as_a_celebration_8217)/s1_12680_26402411?mb_edition=20180512

לפי מייקל גריינג' (http://Michael Grange of Sportsnet.היו שלוש סיבות לפיטוריו, שתיים הקשורות לניהול המשחקים שלו בפלייאוף.

לפי גריינג', הכשלון הגדול שלו היה באי יכולת לבצע שינויים דרושים בזמן המשחקים כשדברים לא התנהלו כפי שצריך. ההחלפות שלו היו 'מוזרות' ולעתים 'בלתי הגיוניות' (כמובן שיוג'ירי חכם בדיעבד)  ובקשר להצלחה של טורונטו משך העונה, גריינג' טוען (ומביא הוכחות) שה-NEW-LOOK OFFENSE של הרפטורס היה למעשה עבודה של עוזר המאמן ניק נרס (שבזמן טיים-אאוטס היה גם המאמן שדיבר אל השחקנים ברוב המקרים).

בעייה גדולה לפי גריינג' היתה השימוש של קייסי בקייל לאורי ובדמאר דרוזן.

לפי גריינג', קייסי עקשן בשימוש ה-"TRIED AND TRUE" במקום לפעול לפי המצב בשטח ולבצע שינויים בזמן. קייסי לא ידע כיצד – או לא היה מוכן – לדחוף את השניים מחוץ "לאזור הנינוחות" שלהם (COMFORT ZONE). הוא לא היה מוכן – או חשש? – TO HOLD DEROZEN ACCOUNTABLE על פאשלות הגנתיות, וחולשות אחרות שהראה, כגון מין חוסר מוטיבציה וחוסר אגרסיביות.